כיצד מדברים עם האל כשאני לגמרי לבד?

בקול, אם תוכלו. הבדידות הופכת את פנים הראש לשכונה רעה, והדיבור מוציא אתכם ממנה. ספרו לאל כיצד היה יומכם באמת, במילים הרגילות שהייתם אומרים לחבר, כולל החלקים המשעממים. אינכם חייבים לעשותו יפה, אסיר תודה או פתור. להיות לבד אינו סימן שנזנחתם, ולומר זאת במפורש — אני בודד ואיני אוהב זאת — היא תפילה אמיתית.

למסורת יש אף תרגול בדיוק לזה — התבודדות: ללכת למקום לבד ולדבר עם האל בשפתכם הפשוטה, בקול, כמו אל חבר.

מן המקורות “אך אל אלוקים דומיה נפשי” — תהלים סב