כיצד משחררים ילד בוגר ומפקידים אותו בידי האל?

אמרו זאת כמסירה, לא כניעה. יש הבדל בין להתייאש ממישהו ובין למסור אותו. נִקבו בשמו, נִקבו בפחד המדויק שאתם נושאים, ואז אמרו בקול שאתם מפקידים אותו בידי האל, כי ידיכם קטנות מדי ותמיד היו. צַפו לעשות זאת שוב — יש הורים שעושים זאת מדי יום שנים. העניין אינו לחדול מלאהוב; אלא לחדול מלהאמין שדאגתכם היא ששומרת עליו בחיים.

למעשה יש שם: מסירה — לא לנטוש את מי שאתם אוהבים, אלא להשיבו למי שהוא כבר שלו.

מן המקורות “השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך” — תהלים נה