כיצד מתפללים כשמרגישים בלתי נראים, כאילו איש אינו רואה אותי באמת?
אמרו זאת בדיוק כך: איש אינו רואה אותי, וזה כואב. אל תסדרו זאת תחילה לכלל תודה. כאב אי־ההיראות אמיתי, ולקרוא לו בשם לפני האל אינו תלונה אלא כנות. אחר כך הניחו לטענה עתיקה אחת להיות אמת גם בעודכם מפקפקים: שאתם ידועים, לפרטים, בידי מי שפני השטח שלכם לא הוליכו שולל ולא הסב מבטו. בקשו לא שכולם ישימו לב אליכם, אלא לחוש, לרגע, נראים בידי האחד.
רעיון המזמור עצמו הוא שהאל יודע: לא צופה רחוק, אלא ידיעה קרובה כל כך שספרה את שבתכם וקומכם בטרם דיברתם מילה.
מן המקורות “ה׳ חקרתני ותדע” — תהלים קלט