מדוע האמונה בפלא דועכת עם הגיל, ומותירה רק ציניות?

משום שבלבלתם אמונה בפלא עם אמונה בקסם — אל שהוא המלצר שלכם. מה שדעך אינו האמונה, אלא ציורה הילדותי, ואובדנו הוא אבל שראוי לקרוא לו בשם, לא הוכחה לכלום. בקשו לראות את הפלא שאינו דורש שחוקי הטבע יישברו: הנשימה, הבוקר המתהפך, אדם הבוחר להיות טוב. הציניות היא שריון מפני אכזבה; בקשו, לאט, רשות להניח אותו.

המסורת מדברת על התחדשות — הבריאה מתחדשת בכל בוקר, כך שגם לנפש עייפה מוצע יום חדש באמת.

מן המקורות “הזורעים בדמעה ברינה יקצרו” — תהלים קכו