עברה שנה והאבל לא חלף. מה עכשיו?

אין בכם שום פגם. אבל אינו פרויקט עם מועד, ואין ללוח השנה סמכות על הלב. מה שמשתנה בדרך כלל אינו גודל האובדן אלא גודל החיים סביבו, וזה אורך הרבה יותר ממה שאנשים מוכנים לומר. המשיכו לספר לאל על כך בפשטות — כולל העייפות מכך שאתם עדיין מספרים. והניחו למישהו לשאת זאת עמכם מעט; ימי השנה כבדים, ולא נועדו להירם לבד.

המסורת אינה מאיצה את האבל; היא נוקבת בעונותיו — אבלות, שמותר לה לארוך כפי שהלב באמת צריך, לא כפי שנוח לאחרים.

מן המקורות “בערב ילין בכי ולבוקר רינה” — תהלים ל